יום נשות העסקים הבינלאומי – הכירו את הסיפור שלי

יום נשות העסקים הבינלאומי – הכירו את הסיפור שלי

אומרים שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, ואני אומרת – אין שום סיבה שאישה תעמוד מאחורי אף אחד, גם לא מאחורי בן זוגה. היום, ביום נשות העסקים הבינלאומי, אנחנו גאות לעמוד בפרונט, ואני שמחה לשתף אתכן את הסיפור שהביא אותי לאן שאני היום, ולהעביר את המסר שאם גם אתן נשים שרוצות לשלב חיי משפחה וגידול ילדים עם קריירה עסקית משגשגת, אתן לא צריכות לוותר על שום דבר. זה אפשרי! 

אז, איך הכל התחיל?

כשנכנסתי להריון עם הבת הבכורה שלי, אביגיל, הייתי חוקרת במכון ויצמן למדע, והתחילו לעלות לי מחשבות רבות על החיים שאחרי הלידה, ומה עושים מבחינה תעסוקתית בתור אימהות, מחשבות שאני בטוחה שעלו לכל אחת מכן בשלב מסוים. הייתי אז בת 24 בערך, והמחשבה על עבודה מ-8:00 עד 17:00 פשוט הרגישה לי לא הגיונית. הבנתי שמשהו בעולם המודרני פשוט לא מותאם לחיי משפחה ולגידול ילדים, ותהיתי איך ולאן אמשיך מכאן. זה היה הניצן הראשון של מחשבה שעבורי התחיל את הכל.

איך נולדה השיטה?

אחרי שהבת שלי נולדה, הרגשתי שמאד קשה לי איתה. לא הצלחתי להבין אותה, ומעבר לזה, לא הצלחתי להבין למה אני לא מבינה אותה. חיפשתי תשובות, וככל ששאלתי יותר – התבלבלתי יותר. בסופו של דבר הגעתי למי שאז היו האורים ותומים של התקופה – אחיות ב-"טיפת חלב". התייעצתי עם האחות ושאלתי אותה למה הבת שלי בוכה כל הזמן, והיא הסתכלה עליי במבט קר וענתה: "ככה זה. יש תינוקות קשים. הם גדלים להיות ילדים קשים ואז אנחנו מכירים אותם בתור אנשים קשים".

אני זוכרת במדויק את אותו היום, את הנסיעה הביתה כאשר אני בוכה ואביגיל בוכה יחד איתי. שם, ברכב, קיבלתי החלטה – לי אין ילדה קשה. יש לי ילדה שקשה לה. אני חוקרת, ידעתי מה זה לעשות מחקר, ויצאתי במסע למידה על השאלות שהכי העסיקו אותי – למה תינוקות בוכים? מה צריך ילד כדי לגדול בטוח? מה צריך ילד כדי לגדול שמח? ומצאתי את התשובות.
זה התחיל מעדויות שמצאתי במחקרים שנעשו בשבטים אפריקאים או שבטים במרכז אמריקה, ולאט לאט הבנתי שיש שפת סימנים, ולפי הסימנים האימהות מזהות את הצורך של הילד – לאכול, להתפנות, לישון. וזה ככה אצל כולם, זו ביולוגיה – וביולוגיה, אני מכירה.

ההמשך היה טבעי עבורי. חיברתי כמה אסכולות שונות יחדיו ופיתחתי כלי שנקרא "תצפית". צפיתי בבת שלי, איתרתי דפוסים שחוזרים על עצמם ומהר מאד הבנתי מה מסמל כל דפוס וכל סימן.
הגעתי לגינת המשחקים עם הילדה בוקר אחד, להצטרף אל חברותיי, אימהות בחופשת לידה, ואחת החברות אמרה לי "מה קרה לך? את נראית טוב. לפני שבועיים היית נראית כאילו דרסה אותך רכבת". סיפרתי להן על התגלית החדשה שלי, והן, בעיניים פעורות ביקשו – "למדי אותנו". ישבנו יחד, הסברתי להם על התצפית, זיהינו יחד דפוסים של הילדים, ולתומי חשבתי שבזה זה נגמר.

היכן הייתה נקודת המפנה שלי?

כמה ימים אחרי אותו יום בגינה, קיבלתי שיחת טלפון שמבחינתי, הייתה משנת חיים. אחת מהאימהות התקשרה אליי ואמרה: "עשיתי בדיוק את מה שהסברת לנו, וזה עבד. הבת שלי כמעט לא בכתה היום. הרגשתי שאני מבינה אותה, הרגשתי שלמה". ניתקתי את הטלפון ונחתה עליי ההבנה – הידע שיש לי, זה ידע שצריך להיות אצל כולם. אנשים צריכים לדעת… אז התחלתי בלהעביר הרצאות במרכז הורות, לאט לאט פיתחתי את השיטה עוד ועוד. אם בתחילה התמקדתי רק בגמילה מחיתולים, מהר מאד הבנתי שהפידבק שאני מקבלת מהאימהות הוא שניתן ליישם את השיטה הזו ממש על כל היבט בחיי הילד ויצרתי את ההדרכה המקיפה שלי.

מתי התחלתי להצליח?

המשכתי בליצור הדרכה שאינה מיועדת לאימהות, אלא שמעבירה את החומר עבור נשים שרוצות לעשות את זה באופן מקצועי, מנהלות גנים, יועצות ומנחות הורים, ולאט לאט הגיעו עוד ועוד נשים שרצו ללמוד. בשנת 2015 פתחתי את תוכנית ההכשרה הרשמית הראשונה עבור מנחות הורים לגיל הרך, ועד היום העברנו כבר 85 מחזורים של ההדרכה הזו, עם למעלה מ-1,500 מנחות ויועצות שפועלות בשיטה זו בכל רחבי הארץ.
בהמשך פתחתי גם קורס ליווי התפתחותי והצטרפתי ללימודי דוקטורט כדי לבצע מחקר משל עצמי בתחום. עבורי, הצלחה משמעותה לקיים את החזון שלי – להקים עסק שהוא משפחה, שבט נשי מרשים וחזק, וזה באמת מה שהצלחנו לייצר.

איך הופכים את התשוקה לעסק משגשג?

אני לא נחה על זרי הדפנה אף פעם. בעבודה היומיומית אני מקפידה כל הזמן לשמור על הרמה ולשפר אותה, לוודא שאני נותנת להורים ולנשות המקצוע שמגיעות ללמוד כאן את הטוב ביותר שניתן לתת להם. אני כל הזמן ממשיכה להתעדכן במחקרים ובספרות מקצועית, וממשיכה כל הזמן לבצע שיפורים בהתאם. בנוסף, כל מי שלמדה אצלנו, מוזמנת תמיד לבוא ולהצטרף שוב לשיעורים, לחזור על חומרים גם בקורסים הבאים, החדשים, להתרענן ולהתעדכן בחומר – ללא עלות. זה משהו שאני מאמינה בו.

האתגר הכי גדול שלי

התפקיד היבש ביותר של מנכ"לית של עסק, זה לדאוג לרווחיות החברה. אני צריכה להחזיק שני כובעים בו זמנית – גם המנכ"לית, וגם המנהלת המקצועית שלוקחת על עצמה את החזון ואת הלב של החברה. המעבר בין שני הכובעים יצר לי לא פעם התנגשויות בין שני התפקידים, וזה היה עבורי אתגר משמעותי. היום, למדתי איך למקד את צורת החשיבה שלי בהתאם לכובע שאני חובשת. קבלת ההחלטות שלי כיום מורכבת ממארג הוליסטי של הכובעים שאותם אני מחזיקה, וזה עובד. האמונה הפנימית שלי אומרת שאם אני מביאה משפחתיות כערך עיקרי בחברה, זה מייצר תחושת שייכות ונאמנות גדולה אצל העובדות והלקוחות, וכך בהתאם, גם מביא לקוחות חדשים, הזדמנויות חדשות, רעיונות חדשים, ומן הסתם – מגדיל את הרווחים. כך, שני הצדדים של העסק יוצאים נשכרים.

הטיפ הכי חשוב שיש לי לתת לכן

העצה הכי חשובה שאני יכולה לתת לאמא שרוצה לפתוח עסק היא כזו – הרבה פעמים, כשאני נתקלת בהחלטה שאני צריכה לקבל באומץ, שמפחידה אותי או שטומנת בתוכה סיכון כלשהו, אני שואלת את עצמי שאלה מנחה אחת – מה הייתי רוצה שהבנות שלי ילמדו מזה?
עבורי, כאמא, הדבר החשוב ביותר הוא שהבנות שלי יגשימו את החלומות שלהן, ילכו אחר מה שהן חולמות בכל הכוח, ואני רוצה לשמש להן דוגמה. אני רוצה שהן יראו שלפעמים יש פחדים, ויש סיכונים, ושלא תמיד מצליחים, אבל שלפעמים לקיחת סיכון יוצרת הצלחה ענקית, וזה שווה את זה. השאלה הזו "איזו דוגמה הייתי רוצה לשמש לבנות שלי?", מהווה עבורי מעין מצפן פנימי שעוזר לי לאזור אומץ ולפעול באמונה.

לסיכום, החזון שלי לעתיד

יאנוש קורצ'ק אמר: "תיקון העולם משמעו תיקון החינוך", וזה משפט שמנחה אותי. החזון שלי הוא להגיע לכל בית בישראל, להטמיע גישות של אמפתיה, הכלה והקשבה אצל הורים, בגני ילדים, במערכות החינוך ובהמשך גם במערכות הבריאות, עם גישה ישירה של התכנים הללו ליולדות. אני מאמינה שאם הורים יקבלו את הכלים הכי טובים לגידול ילדיהם, בביטחון ובהבנה, נצליח ליצור ילדים שמחים יותר ומבוגרים שמחים יותר. ככל שנשקיע יותר בחינוך, כך נייצר עולם שטוב יותר לחיות בו.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ

לעוד טיפים וכלים להורות, כתבות ועדכונים

הצטרפי לקהילה שלנו!

דילוג לתוכן