איך לעודד התפתחות שפה בגיל הרך?

איך לעודד התפתחות שפה בגיל הרך?

"אבא", "במבה", "אור"… כמה שאנחנו מחכים למילים הראשונות שמופיעות בסביבות גיל שנה!

כמה שאנחנו מתרגשים מצירופי המילים ("אמא בוא") ומשפטים הראשונים ("לא צה אמ"- לא רוצה לאכול). 

איזה תענוג זה לקלוט שאנחנו מנהלים שיחה של ממש עם הקטנטנים שלנו!

התינוק שלנו מגיח לאוויר העולם מחווט ומוכן לתקשר עם הסביבה. בין היתר הוא נולד עם חוש שמיעה מפותח, הוא מכוון לחפש ולהתייחס לפנים אנושיות ויש לו יכולת חיקוי מדהימה. בעזרת יכולות אלה, התינוק מרגע לידתו לומד להבין שפה.

כן, מלידה! ואנחנו נמצאים שם לידו כדי לתווך לו את העולם ולתמוך בו בתהליך המרגש והחשוב הזה.

איך עושים את זה?

קודם כל חשוב להבין ש-"שפה", "תקשורת" ו- "דיבור" הן לא מילים נרדפות. הם שלושה מושגים שונים האחד מהשני אבל קשורים אחד לשני –

תקשורת היא תהליך הדדי בו מעבירים מסרים מאדם אחד (דובר) לאדם שני (מאזין). תקשורת יכולה להיות באמצעות מילים, באמצעות ג'סטות, הבעות פנים או שפת הגוף. כל עוד מסר עובר מצד אחד ומתקבל בצד השני – יש תקשורת בין שני הצדדים. היכולת לתקשר היא מולדת אצל כל בני האדם.

שפה היא מערכת של סימנים מוסכמים שמשתמשת להבעה, חשיבה ותקשורת. שפה יכולה להיות דבורה ובלתי דבורה ממש כמו תקשורת והיא מתפתחת מרגע הלידה ולאורך כל החיים – ממילה בודדת, לצירוף מילים ולמשפט קצר. המשפט הולך ומתארך והופך לאט לאט למתוחכם יותר ויותר.  משפטים הופכים לסיפורים/מונולוגים. השפה נותנת לנו את האפשרות לתאר את התחושות שלנו, לשתף ברגשות שלנו ובמחשבות שלנו, היא עוזרת לנו לחשוב. מרמה מסוימת של שפה כמעט אי אפשר להפריד בין "יכולות שפתיות" ו-"יכולות קוגניטיביות" (שכליות) – הן נשענות זו על זו.

מה הם שלבי רכישת השפה אצל תינוק?

השלב הראשון הוא התנסות בחוויה יומיומית, אחרי התנסויות חוזרות ונשנות התינוק הקטנטן שלנו יפתח הבנה של המצב, מתוך ההבנה הזו הוא יקשר את המילים ששמע לפעולות וחפצים הקשורים לאותו מצב ובעצם יתחיל להבין מילים ומשפטים תבניתיים פשוטים ("תן לי כדור" למשל) וכך הלאה עד להפקת שפה.

דיבור הוא הביטוי הקולי של השפה – הפקת הצלילים של השפה. ההפקה של הדיבור היא בעצם פעולה מוטורית שמשלבת את מערכת הנשימה ואת אברי ההיגוי (שפתיים, לשון, לסת). כמו כל פעולה מוטורית, יש צורך בתרגול ובשכלול של התנועה כדי שהתוצאה "תצא יפה" (תחשבו כמה אימונים עוברת רקדנית בלט עד שהריקוד שלה "יוצא" מושלם). בשל כך דיבורם של תינוקות אינו ברור ורק לקראת גיל 3 שנים הם רוכשים את כל צלילי השפה (יש צלילים שייתכן וירכשו רק בסביבות גיל 6 וזה נחשב תקין לחלוטין – כמו ש', ס', ז', צ'). זו גם הסיבה שתחילה תינוק יגיד /ma/ לאמא ולאחר מכן /ammmma/ ורק בסוף יגיד /ima/. 

ועכשיו לתכלס – איך נעודד את הקטני שלנו לפתח תקשורת, שפה ודיבור?

כל מה שצריך זה להקפיד על 7 דברים קטנים!

1.אף פעם לא מוקדם מדי

המדע המתפתח עוזר לנו לגלות שתינוקות מבינים הרבה דברים מוקדם מכפי שחשבנו בעבר. אף פעם לא מוקדם מדי כדי לדבר אליו, לספר סיפור, לשתף ברגשות ומחשבות או לשקף לו מה אחרים סביבו מרגישים (למשל "תראה הילדה בוכה, היא כנראה נפלה וכואב לה"). ככל שתתחילו בגיל מוקדם יותר – כך ילדכם יראה לכם שהוא מבין זאת בגיל מוקדם יותר. 

2.כל פעילות או התרחשות היא בסיס לחשיפה ולרכישת שפה

הנקה, האכלה, החלפת חיתול, קניות במכולת, סתם רביצה משותפת על הספה – כל אלה הן הזדמנויות נהדרות לחשוף את תינוקכם לאוצר מילים חדש ולרעיונות חדשים. ניקח את חוויית החלפת החיתול – בהתחלה התינוק מרגיש את שידת ההחתלה, את הורדת החיתול, את הקור של המגבון ושומע תוך כדי את אמא אומרת "אני מורידה לך עכשיו את החיתולי, בוא ננקה לך את הטוסיק…". אחרי חודשים בהם התינוק שומע את אותן המילים שוב ושוב הוא מתחיל לתת להם משמעות – למשל כשאמא תגיד "חיתולי" הוא יפנה מבט לעבר החיתול שלו. רק כעבור חודשים נוספים הוא ינסה להגיד משהו מתאים בתוך אותה סיטואציה – ינסה להפיק מילים בעצמו.

3.למידה מתוך רוטנות יומיומיות

יש פעילויות שאנחנו עושים באופן יומיומי ושיגרתי, עצם העובדה שאנחנו חוזרים על אותה הפעולה בדיוק ומשתמשים באותן במילים בדיוק פעם אחר פעם עוזרת לתינוק לקשר בין המילה לבין מה שהיא מייצגת (כמו "חיתול", "להתקלח", "חולצה" ,"חיבוקי" וכו'). נצלו את הסיטואציות האלה. אפילו מצאו שיר או דקלום המתאים להם. מהר מאד תראו איך התינוק מגיב גם לשיר ומצטרף אליו. כאשר הקטני שלכם כבר גדל, אתם יכולים להשתמש באותן הרוטינות כדי להעשיר את השפה. למשל אם עד עכשיו שרתם "אני רוחץ ידיים בסבון ומים" בזמן המקלחת, עכשיו אפשר לרחוץ איברים פחות ראשוניים כמו "מותניים" או "גבות" או לדבר על "רדוד", "שקוף", "מסובן", "חלקלק" וכך האלה.  אפשר לעשות ניסויים ראשוניים שקשורים לאותה הרוטינה ודרכן לפתח עוד יותר את השפה (בהמשך לסיטואציה של האמבטיה – מזיגת מים ממיכל למיכל – "המיכל מתרוקן", "מה אתה עושה עכשיו?" וכו').

4.הקפידו לדבר עם ילדכם ולא אליו

יש להרבה אנשים מבוגרים נטייה לדבר אל ילדים ולא עם ילדים. אבל למה בעצם? הרי אנחנו מנהלים שיחה… שוחחו עם ילדכם סביב דברים שמעניינים אותם ושקשורים לחיי היומיום שלהם.  אפשרו להם זמן לעבד את מה שאמרתם ולענות לכם. הגיבו למה שילדכם אומר, תנו לו להיות זה שמתחיל את השיחה, תנו משמעות להפקות שלו,  זכרו להיות גם קצת בשקט… ולהקשיב…. אתם תופתעו ממה שילדכם מסוגל להבין, להגיב ולהפיק!

5.התאימו את דיבורכם ליכולות של הילד

עם תינוקות צעירים הכוונה היא לדבר עם תינוקכם באופן המותאם אליו, לא "גבוהה גבוהה" ואלא בטון מתיילד מאד. כאשר אתם מדברים עם תינוקכם אפשרו לעצמכם לדבר "תינוקית" או להשתמש ב- "motheresse". מה זה בעצם אומר? דברו בקצב איטי מהרגיל, עם הנגנה מגוונת ולעיתים אף מוגזמת של דיבורכם, במשפטים קצרים וברורים, וכן הקפידו על חזרות מרובות. סגנון הדיבור הזה מעניין את התינוק ועוזר לו להיות חלק מהשיחה לפרקי זמן ארוכים יותר וכן עוזר לו לתת משמעות למילים ולמבעים שאתם אומרים לו. עם פעוטות וילדים רכים גם כן חשוב לשים לב לתוכן ולצורת הדיבור. התאימו את אורך המסר והמורכבות שלו לגיל וליכולות של ילדכם. זכרו שהבנת שפה תמיד קודמת להפקת שפה ולכן אנחנו בעצם נותנים להם עכשיו את הדגם למה שאנחנו מצפים שהם יפיקו בעוד מספר חודשים. עם תינוק בשנת החיים הראשונה (לידה עד 12 חודשים) השתמשו במבעים בני 2-3 מילים (כמו "אתה נקי", "מי רוצה לאכול?"), עם פעוט בשנה השנייה לחיים (גיל 12-24 חודשים) השתמשו במשפטים פשוטים בני 3-4 מילים (כמו "אתה רוצה בננה?, "איזה חתול שחור ויפה") ועם ילד בשנה השלישית לחיים (24-36 חודשים) השתמשו במשפטים ארוכים יותר ומורכבים יותר (כמו- "תביא את הנעליים שליד הדלת", "לאן החתול הקטן הלך?").   

6.הרבו להשתמש בג'סטות ומחוות

בני אדם מכל התרבויות משתמשים הרבה בשפה בלתי מילולית – ג'סטות ומחוות, הבעות פנים ועוד.  אמצעים אלה עוזרים להבין משמעות של מילים (למשל כשאתם מגיעים לארץ זרה עם שפה לא מוכרת – אתם תעזרו מאד בג'סטות של הצבעה לעבר חפצים שונים כדי להבין מה המילה שלהם באותה השפה), עוזרים לתמוך בהבנת השפה בתנאי רעש (כמה פעמים ישבתם במקום רועש ותפסתם את עצמכם מחפשים את השפתיים של הדובר כדי להבין מה הוא אומר?), להבין את המשמעויות הנסתרות של השפה (כמו הומור, ציניות ועוד), ועוד ועוד. השתמשו בג'סטות ומחוות שונות שנפוצים בתרבות שלנו כמו הנהון בראש ל-"כן", משיכת כתף אל האוזן ל-"לא רוצה",  הושטת יד כשהכף כלפי מעלה ל-"תן לי" ועוד ועוד. אם אתם תשתמשו בג'סטות – גם הקטני שלכם ישתמש בג'סטות. מחקר שהתפרסם לפני מס' שנים הראה שהשפה של פעוטות שהשתמשו ב-16 ג'סטות עד גיל 16 חודשים הייתה טובה יותר מפעוטות שהיו להם פחות ג'סטות.

7.תהיו ב- "being"

כל מה שתינוק צריך (וגם ילד ומבוגר למען האמת) זה שכשאתם נמצאים איתו – תהיו באמת איתו.  לא בטלפון, לא מול הטלוויזיה, לא בשיחה עם משהו אחר מעל ראשו. איתו. אז נכון, אי אפשר כל הזמן להיות 100% איתם, אבל כמה שיותר – הרי זה משובח. 

 

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ

קורס מנחות
הורים לגיל הרך

נותרו מקומות אחרונים!

עוד היום אחד מיועצות הלימודים
 שלנו תחזור אליך

דילוג לתוכן