שמים סוף לחיתול – שלב ראשון – איך מכינים את הילד ואת עצמכם להגיד ביי ביי לחיתול?

שמים סוף לחיתול – שלב ראשון – איך מכינים את הילד ואת עצמכם להגיד ביי ביי לחיתול?

בחלק הראשון בסדרת הכתבות "שמים סוף לחיתול" תגלו מהו השלב הראשון והכי חשוב בתהליך גמילה מחיתולים והוא – הכנה – לילד וגם לכם ההורים.

תהליך הפרידה מחיתולים ושימו לב, לא גמילה, כי למעשה אף אחד לא "מכור" לשום דבר, כשמו כן הוא – תהליך. תהליך למידה, תהליך היכרות של הילד עם גופו ועם עולם חדש שנגלה בפניו, ולכן כמו כל תהליך אחר, חשוב להבין שהוא עשוי לקחת מעט זמן.

כמה זמן? כל ילד והקצב שלו… אז השתדלו לא להשוות בין הילד לבין אחיו, חבריו, או הילד של השכנים, ברור שזה לא קל מכיוון שהמוח שלנו באופן טבעי כמעט תמיד עסוק בהשוואות, אבל באמת מדובר בתהליך אינדיבידואלי ולכן, פשוט צריך לקחת נשימה עמוקה ולא לשכוח ליהנות!

השלב הראשון בתהליך הפרידה מחיתולים הוא שלב ההכנה. כמו כניסה לכל תהליך אחר בחיים, חשוב שהתהליך יהיה מלווה בשלב הכנה ובהדרגתיות ובפרט כאשר מדובר על תהליך שבו הילד לומד מחדש להכיר את גופו והתחושות השונות בו.

שלב ההכנה בתהליך הפרידה מחיתולים מורכב למעשה משני שלבים: שלב ההכנה להורים ושלב ההכנה לילד.

שלב ההכנה להורים

ההכנה להורים כוללת בעיקר את ההחלטה להתחיל בתהליך הפרידה מחיתולים ממקום שלם ובטוח.

וזה מאוד חשוב!

הילדים שלנו הם שיקוף של העולם הפנימי שלנו ויש להם כמו מעין מיקרוסקופים קטנים ללב ולמוח שלנו והם מרגישים אותנו ויודעים מה אנחנו חושבים (לפעמים עוד לפני שאנחנו מודעים בעצמנו), לכן אם אנחנו כהורים מתחילים בתהליך ואנחנו משדרים חוסר ביטחון כלשהו בעצמנו או בילד שלנו – זה מה שעובר לילד שלנו והוא בעצמו יחווה חוסר ביטחון והתהליך לא יתקדם כמצופה.

לכן חשוב שתיכנסו לתהליך מתוך המחשבה הבאה: "הילד שלי יצליח ויהי מה! אנחנו בטוחים בו ובמסוגלות שלו לעבור את התהליך ב-100%, למה? כי הוא אלוף ומהמם וזה הילד שלנו! והוא יצליח –אנחנו יודעים!"

דבר נוסף מאוד משמעותי שעימו אתם רוצים להיכנס לתהליך, זו ההבנה והתפיסה שהתהליך הוא של הילד, זה הגוף שלו, אלה הצרכים שלו וזה באחריות ובשליטה שלו בלבד.

התפקיד שלנו בתהליך הוא ללמד ולכוון את הדרך אבל השליטה על התהליך היא שלו ואנחנו שם כדי להחזיק לו את היד ולהוביל אותו בעוד הוא זה שקובע את הקצב לפי תהליך הלמידה של הגוף שלו וזה חשוב לא להאיץ או לאלץ או אפילו "לעכב" בכך שלא מתקדמים כשהילד כבר מוכן. ממש דמיינו שאתם מחזיקים לו את היד ומלמדים אותו איך להגיע למקום מסוים בבטחה כדי שבהמשך הוא יוכל להצליח להגיע לשם גם לבד, אבל אם לא ילמד את הדרך – הוא עשוי להיות תלוי בכם עוד הרבה מאוד זמן שתיקחו אותו לשם – וזו לא המטרה.

המטרה היא שהוא יהיה עצמאי בתהליך ואת זה אנחנו נשיג בשילוב של השניים: העברת האחריות והשליטה על גופו – אליו ובמקביל הכוונה וליווי שלנו.

שלב ההכנה לילד

ההכנה לילד מבוססת על שני עקרונות חינוכיים מאוד מהותיים – תקשורת ודוגמא אישית.
שני העקרונות הללו הם כללי אצבע בכל תהליך למידה וחינוך ובפרט בתהליך פרידה מחיתולים – ילדים לומדים הכול מתקשורת ומדוגמאות אישיות.

חשוב שהשלב הזה יימשך בין מספר ימים ועד שבועיים גג, כיוון שמהות השלב היא בעצם לייצר עניין וסקרנות אצל ילדכם וברגע שנוצרת הציפייה והיא נמשכת זמן רב מדי, המומנטום עשוי לחלוף ולצאת מהקשרו. במהלך שלב ההכנה חשוב ליצור אוירה נינוחה בבית סביב התהליך ולהפגיש את הילד עם אופן עשיית הצרכים.

איך בפועל עושים זאת?

הנה כמה טיפים ורעיונות על טהרת התקשורת והדוגמא האישית:

  • להתחיל כבר מעכשיו לשקף לו את התחושות שיש לנו בגוף לפני התרוקנות, להגיד לפני שעושים "לאמא/אבא/לאחים יש פיפי/קקי ואנחנו הולכים לשירותים", ממש לתאר: "לוחץ לי בבטן כי יש לי פיפי ואני הולך להתפנות בשירותים". לאחר שמסיימים בשירותים להגיד "איזה כיף, יותר נעים לי עכשיו, יותר מקל". לשלב את המשפט: "גם את/ה עוד מעט תעשה פיפי/קקי כמו אמא/אבא/אחים/ילדים בגן בסיר/שירותים"
  • מדיניות דלת פתוחה בבית ובגן במיוחד אם יש אחים גדולים יותר שמוכנים לשתף פעולה ללמד את הילד – זה נהדר!
  • לקנות יחד איתו תחתונים – אפשר ממש לתת לו לבחור את הצבעים והציורים שהוא אוהב.
  • לקנות יחד איתו סיר/ישבנון – תנו לו לבחור, וגם אל תשכחו להדגיש: "עוד מעט תעשה פיפי/קקי כמו אמא/אבא/אחים בסיר או בשירותים".
    • טיפ חשוב מאוד 1! לבחור סיר שבו הברכיים גבוהות מהישבן (מנח כריעה) וכשהילד מנסה להתיישב הוא לא זז. מקטין אסלה או ישבנון לקנות רך, נעים עם מדרגה שמדמה מנח כריעה ולא ישיבה – כשהרגליים מונחות במנח כריעה, פיזיולוגית הרבה יותר נוח להתרוקן כך ומצד שני זה משדר לילד הרבה יותר ביטחון.
    • טיפ חשוב 2! חשוב מאוד שהסיר או הישבנון לא ינגנו, לא יחליפו צבעים ולא יהיו מחוברים לאייפון/טאבלט – תקנו סיר או ישבנון הכי פשוט ופונקציונלי שיש.
  • לקנות בובה שעושה פיפי בסיר ולהמחיש "כשהבובה מרגישה שפיפי/קקי מתקרב בבטן, היא הולכת לעשות בסיר או בשירותים"
  • להראות לילד סרטונים של ילדים שעושים פיפי/קקי (אפשר לחפש ביוטיובpotty training children/kids)
  • אפשר גם ללמד אותו על מערכת העיכול – ממש להסביר לילדים בגילאי שנתיים ומעלה (אפשר גם לפני כמובן) על מערכת העיכול, להראות ציור או בספר או בסרטון ולהסביר שהאוכל שאנחנו אוכלים משמש אותנו לגדילה ואנרגיה ואת מה שלא צריך הגוף מוציא החוצה לסיר או לשירותים בצורה של פיפי/קקי.
  • להקריא ספרים בנושא, ספרים מומלצים: "סיר הסירים", "כולם עושים קקי", "טוסיקים", "החיתול האחרון שלי". חשוב מאוד! לברור ספרים "אמיתיים" ללא פרסים או עונשים – משהו שמראה שהתהליך בשליטה שלו ובאחריות שלו
  • אפשר לקחת חיתול מלוכלך, להראות לילד את הקקי על החיתול, להשליך לאסלה (בלי החיתול כמובן) ולהוריד את המים – "עוד מעט תעשה קקי בשירותים", זה עוזר לילד לייצר חיבור וציפייה למה שהולך להגיע.
  • רעיון מעולה להמחשה של מה קורה לנו בגוף שיש לנו פיפי – אפשר לקחת בלון ולהסביר לילד שבגוף שלנו יש גם סוג כזה של בלון שנקרא שלפוחית השתן ולהסביר לו שהבלון, כמו שלפוחית השתן, מתמלא כל הזמן בפיפי וכשהוא מלא לגמרי אז הוא חייב להתרוקן בסיר או בשירותים – ואז לקחת את אותו בלון ולמלא אותו לאט לאט במים ואפילו לחבר לתחושות בגוף:
    כשהוא קצת מלא – אנחנו לא מרגישים שיש לנו פיפי.
    כשהוא מתמלא טיפה יותר – קצת מתחיל ללחוץ לנו בבטן.
    וכשהוא מלא – אין יותר מקום בבלון ואנחנו הולכים לשירותים ואז לרוקן ממש את הבלון בסיר או בשירותים ולהוריד את המים.

במהלך שלב ההכנה, שכאמור נמשך בין מספר ימים עד שבועיים, אנחנו עדיין לא מורידים את החיתול אלא רק מכינים את הילד למה שמצופה ממנו בשלב השני. אבל אם הילד מבקש לבד להוריד חיתול, להתיישב על הסיר, לנסות וכו' – כמובן לאפשר לו! זה לגמרי חלק מתהליך ההטמעה ויצירת העניין בשלב ההכנה.

תדירות השיחות על נושא הפרידה מחיתולים ועשיית הצרכים צריכה להיות יומיומית ולמעשה בכל הזדמנות שיש, ככל שהעניין יהיה מבוסס יותר, הילד יתחיל לייצר שיח, עניין וסקרנות ולאחר מספר ימים אנחנו למעשה עוברים לשלב השני שבו מורידים את החיתול.

הכתבה הבאה תעסוק בשלב השני והוא הורדת החיתול – איך מורידים? (רמז: לא בבת אחת אלא בהדרגה) איך מגיבים לפספוסים? ובכלל איך מתקדמים בתהליך?

בינתיים תתחילו להכין את עצמכם ואת הילד שלכם 🙂

 

 

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ

קורס מנחות
הורים לגיל הרך

נותרו מקומות אחרונים!

עוד היום אחד מיועצות הלימודים
 שלנו תחזור אליך

דילוג לתוכן