איך מציבים גבולות ללא עונשים? המדריך המלא!

איך מציבים גבולות ללא עונשים? המדריך המלא!

מכירות את הרגע שאנחנו מסתכלות על היצור הקטן והחמוד שלנו, הבייבי האהוב שלנו ולא מבינות איך המלאך הקטן שלנו יכול להיות כזה….. "שובב"…
את מכינה לו אוכל מושקע והוא זורק הכל על הרצפה…
את אומרת "אסור" והוא מסתכל עלייך, צוחק וממשיך בכל זאת…
את אומרת "מספיק טלוויזיה היום – נגמרה הסדרה" והוא "נוזל" מהספה לרצפה ומתחיל לצרוח…

כן- זה קורה, ומשום מה זה קורה "בדיוק כש…"- בדיוק כשאנחנו באמצע שיחה חשובה, בדיוק כשבאים אורחים, בדיוק כשאחד הילדים האחרים צריך אותך, בדיוק כשאת ממהרת…. והיום, כשאנחנו בשיאה של תקופה לחוצה בלי קשר בגלל הקורונה, הילדים בבית כל היום, ואנחנו משמשות בתור מג'נגלות בין המטלות היומיומיות הרגילות שלנו (עבודה, בית) ובין הילדוד'ס – זה מרגיש לפעמים שזה קורה הרבה יותר.

ואז את כועסת- והוא בוכה- ואת מרגישה רע: "איזו מן אמא אני?"….
כן, כולנו מכירות את המצבים האלה.
כולנו שם כמה פעמים ביום.

בואי נדבר על איך אפשר להציב גבולות ברורים, לעמוד בהם ולשמור על סמכות מול הילדים מבלי להשתמש בעונשים ובכל זאת להצליח!

אבל קודם כל – למה בכלל צריך גבולות?

כולנו חיים בתוך גבולות קיימים – גבולות פיזיים, גבולות חברתיים, גבולות מוסריים. הגבולות האלה עוזרים לנו לדעת מה "טוב" ומה "לא טוב" והם אלה שמאפשרים לנו בעצם לגדול, לחקור ולהתפתח גם כתינוקות וילדים אבל גם כאנשים בוגרים. כאשר ילד (או מבוגר) לא יודעים מהם הגבולות המצופים מהם הם מתנהגים בחשש, בפחד או (מצד שני) בהתרסה (מחפשים גבול כלשהו). יש ניסוי מאד מפורסם ובו שמים קבוצה של אנשים על גג של בניין גבוה ללא מעקה – יש את אלא שיגיעו עעעעד הקצה ויסתכלו למטה (המתריסים) אבל רוב האנשים יצטופפו במרכז משום שהם לא יודעים עד לאן "בטוח" להגיע. ברגע שאמרו לאותה קבוצת אנשים שיש מעקה זכוכית מסביבם – ההתנהגות שלהם השתנתה וכולם חקרו את סביבת הגג בביטחון. החופש לפעול נוצר בעקבות הקיום של הגבולות.
ילד שאינו יודע מה מצופה ממנו (מה הגבולות החברתיים/ אישיים/ בטיחותיים המוצבים לפניו) יחפש אותם – כי הוא זקוק להם כדי להתפתח.
חשוב להבין שאנחנו לא מציבים גבולות בפני הילד שלנו כדי להקשות עליו, להציק לו, להראות לו שאנחנו "חזקים" ממנו – אנחנו מציבים לו גבולות כדי לאפשר לו לחקור את העולם ולהתפתח באופן מיטבי.

עושים הכנה מקדימה וקובעים גבולות

אחרי שהבנו מדוע גבולות חשובים, אנחנו צריכים להחליט מה הם הגבולות שחשובים לנו כמשפחה.

  1. שבי עם עצמך וחישבי מהם הדברים שהכי חשובים לך – מהם הקווים האדומים שלך. לכל אחת מאיתנו "קווים אדומים" אחרים. אצל אחת זה זמן השינה, אצל אחרת זה איסוף מהרצפה, אצל השלישית זה קפיצה על הספות וכו'. ברגע שאת יודעת מהם הקווים האדומים שלך את יודעת גם מתי זה בסדר מבחינתך לוותר ולהתגמש.
  2. אחרי שהחלטת מהם – דברי עם בן הזוג ודברו ביחד על הנושא. לפעמים לשניכם יהיה אותו "קו אדום" ולפעמים לא – וזה בסדר. חישבו ביחד איך לגיטימי מבחינתכם לפעול אם הילד חצה את הקו האדום. המטרה היא שתהיו מתואמים ביניכם ותשדרו מסר אחיד לילדכם.
  3. אחרי שגיבשתם עמדה משותפת שבו יחד עם הילד ודברו על הדברים. חשוב שרמת השיח תהיה מתאימה לגיל של הילד, אבל המסר הוא אותו המסר בכל גיל – "לא נוגעים בחשמל", "אוספים את המשחק לפני שלוקחים משחק אחר" וכו'. אפשר לקיים את השיחה הזו גם עם ילדים בסביבות גיל שנה, הם לאו דווקא יבינו כל מילה ומילה אבל כן יבינו את המסר הבלתי מילולי (הסאב-טקסט). אם ילדכם גדול מספיק הסבירו לו את ההשלכות של המעשה באופן מאד ברור ולא מתלהם – לדוגמא "אם תזרוק אוכל אני אקח את הצלחת ונסיים לאכול". לא מדובר בעונש – אתם בעצם יוצרים "חוזה" או "תיאום ציפיות" ומבססים קשר של "סיבה-תוצאה". נחדד שחשוב שהתוצאה תהיה הגיונית ומותאמת לסיטואציה (לא נגיד למשל – "אם תזרוק אוכל אז אין טלוויזיה לשבוע" – פשוט כי אין קשר בין אוכל וטלוויזיה…).

כשמונעים מראש אז המצב הרבה יותר רגוע

רופאים יגידו לכם שהתרופה הטובה ביותר למחלה היא מניעה שלה, להבדיל אלפי הבדלות, גם כאן, התרופה הטובה ביותר להתמודדות עם בדיקת גבולות של הילדים שלנו היא למנוע אותם מראש אך כדי למנוע אותם אנחנו צריכות להבין למה הם קורים.

מה גורם לילד שלנו לבדוק גבולות?

  1. לפעמים ילד יחפש גבולות פשוט כי הוא אינו יודע מה הם – הגבולות אינם ברורים עבורו והוא הרי זקוק להם כדי ללמוד ולהתפתח. באופן בלתי מודע הוא מחפש אחר הגבולות באופן אקטיבי כדי להבין את העולם טוב יותר. במצבים כאלה אנחנו נראה גם כאשר אין גבול בכלל וגם כאשר הגבול אינו קבוע (כאשר הגבול בכל פעם משתנה – למשל כשפעם זה בסדר לזרוק אוכל על הריצפה ופעם אחרת זה איום ונורא).
    הפיתרון למצב הזה הוא קביעת גבולות ברורים, יידוע הילד לגביהם (שזה מה שעשינו בסעיף "הכנה") ועמידה בהם.
  2. פעמים אחרות ילד יחפש גבולות משום שהוא יודע שהפעולה הזו מפעילה אותנו ודרך כך הוא מקבל מענה לצורך ריגשי שחסר לו.
    למה הכוונה?
    כולנו רוצים להיות אהובים, כולנו רוצים שיראו ויתייחסו אלינו ולצרכים שלנו, כולנו רוצים להיות שייכים למשהו (משפחה, קבוצה חברתית כלשהי) וכולנו רוצים להרגיש ביטחון.
    ילד שלא מרגיש ביטחון – יחפש גבולות כדי להרגיש בטוח (מה שתיארנו קודם לכן). למשל ילד שהתחיל מסגרת ועדיין אינו מרגיש בטוח "יידבק" אלינו יותר במהלך אחר הצהריים או בסוף השבוע, זה אולי מציק אבל זו הדרך שלו לחפש ביטחון.
    ילד שלא מרגיש שרואים אותו/ את הצרכים שלו – ינסה לגרום לנו לראות אותו, לשים לב אליו. למשל כשנולד אח קטן, האח הגדול יותר עשוי להיות סופר מגוייס לעזור כמה שיותר (כדי שיגידו לו איזה אלוף ונהדר הוא) או לחילופין להציק לתינוק ולבקש שיחזירו אותו חזרה (כדי שיפנו לו את המקום, יתייחסו אליו יותר ויראו אותו). ילד שמרגיש שלא רואים אותו יכול לגרום לנו לראות אותו ע"י כך שהוא יעשה דברים שהוא יודע שיעצבנו אותנו (כמו זריקת מזון או ציור על הקיר תוך התבוננות בתגובה שלנו?) או שאנחנו חייבים להגיב אליהם (כמו נגיעה בחשמל).
    ילד שמרגיש לא שייך – יעשה אחד משניים, או שהוא ינסה לרצות אותנו כמה שיותר כדי שהוא יהיה שייך (למשל אח גדול מול אח צעיר יותר – "אני שייך לבוגרים" ואני מחליט עליך) או שהוא ינסה לבדל את עצמו בכוח (למשל כולם הולכים לבית הכנסת עם חולצה לבנה מכופתרת והוא לא יסכים ללבוש אותה).
    ילד שמרגיש לא אהוב – יחפש אהבה בכל כוחו (יידבק, ייצמד, יחבק הרבה באופן לא מתאים לסיטואציה) או שדווקא להפך, יבדוק מתי תפסיקו לאהוב (האם תאהבו אותי גם אם אני השתטח על הריצפה ואצרח? האם תאהבו אותי גם אם אמרח את כל הפסטה ברוטב עגבניות על הקיר? האם תאהבו אותי גם אם אצבוט את אח שלי?…).

אחרי שזיהינו מה מפעיל את הילד שלנו קל הרבה יותר להגיב ברוגע ולתת את המענה המתאים. אם הילד שלנו בודק גבולות (למשל מורח פסטה ברוטב עגבניות על הקיר) כי הוא מרגיש שלא רואים אותו אז אנחנו צריכים למצוא מצבים אחרים ביום בהם לגיטימי לראות אותו (למשל – לשבח ולחבק על איסוף המשחק, או על פינוי צלחת, או על הבאת מוצץ), אם הילד שלנו עושה את אותה בפעולה בדיוק (מריחת הפסטה) כי הוא מרגיש לא אהוב ובודק עד מתי נאהב אותו, אז אנחנו צריכים למצוא מצבים שונים ביום כדי להראות לו כמה אנחנו אוהבים אותו (למשל לתת לו יותר זמן 1:1 במהלך היום, להקפיד לחבק "סתם ככה" ועוד), אם הילד שלנו מרגיש לא שייך – חשוב שנמלא את הצורך הזה במהלך היום ע"י מתן תפקיד למשל וכך הלאה.
כלומר – ברגע שאנחנו נותנים מענה לצורך החסר לאורך היום – אנחנו מונעים מראש את הביטוי שלו במקומות שהם עבורנו "קוים אדומים".

אצלי הוא פשוט "עושה דווקא"!

הרבה פעמים זה באמת מה שאנחנו מרגישים, רוב רובן המוחלט של הפעמים זה פשוט לא המצב…
הילד שלנו אומר לנו במעשים שלו מה הוא מרגיש, מה הוא צריך מאיתנו. התפקיד שלנו הוא להתבונן היטב, לאסוף את הסימנים ולהבין מה הוא מנסה להגיד. ברגע שניתן לו את מה שהוא צריך – ההתנהגויות המאתגרות יפחתו משמעותית.

אבל – וזה אבל רציני – לפעמים הילד שלנו באמת "עושה דווקא"… הוא באמת בודק אותנו… הרבה פעמים נראה התנהגות כזו סביב גיל שנתיים או כמו שנהוג לכנות אותו – "גיל השנתיים הנורא". בגיל הזה הילד שלנו הופך מתינוק קטן "של אמא ואבא" לילד "אמיתי" עם רצונות ומחשבות משלו. יש פסיכולוגים שקוראים לגיל הזה "גיל ההתבגרות הראשון" – הילד שלנו מתנסה בעצמאות ובאינדיבידואליות.
בגיל הזה נראה הרבה פעמים כמו משחק משיכת חבל בין הורים וילדים – מי שולט? מי קובע? מי מחליט? ה"משחק" הזה הוא פשוט שיקוף של הדילמה שהילד ניצב בפניה – מה אני תינוקי של אמא ואבא או ילד עצמאי?
גם בסיטואציה הזו ננסה להבין מה הצורך שמניע את הילד שלנו (נראות, שייכות, ביטחון, אהבה) אבל גם נבין שמדובר בשלב התפתחותי חשוב. מצד אחד חשוב שאנחנו כהורים נאפשר לילד שלנו להתנסות בעצמאות ומצד שני הם עדיין קטנים וזקוקים לנו. אם זה המצב אצלכם חישבו באילו מצבים אפשר לשחרר את החבל ולתת לילד להחליט (אולי במה לובשים לגן? אולי באיזה צלחת אוכלים? אולי מאיזה דרך נלך לגן?) ובאילו מצבים הם קו אדום ובהם אתם המחליטים (למשל חציית כביש רק במעבר חצייה, חבישת קסדה בעת הרכיבה ועוד).

אז בפעם הבאה שהילד שלך מחליט לבדוק גבולות, קח שנייה נשימה עמוקה

עכשיו כשאת מבינה טוב יותר למה הוא פועל כפי שהוא פועל – יש בידייך את הכלים שאת צריכה כדי לשמור על הגבולות שהצבת בצורה הטובה ביותר ובלי עונשים בכלל!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ

קורס מנחות
הורים לגיל הרך

נותרו מקומות אחרונים!

עוד היום אחד מיועצות הלימודים
 שלנו תחזור אליך

דילוג לתוכן