fbpx

מה תינוקות צריכים?

מאמר אורח מאת דקלה שלום

אוצר חדש הצטרף למשפחה שלכם. בלי ששמתם לב, נולד איתו גם שק ענק של שאלות, תהיות ויסורי מצפון. למה הוא בוכה? האם אני עושה נכון? איך יודעים?
כולנו היינו שם, הורים טריים. אפילו אם יש עוד ילדים בבית ואנחנו בטוחים שאת עניין הטיפול בתינוקות כבר פיצחנו – סימני השאלה יגיעו. אז אחת ולתמיד – למה היצור הקטן הזה זקוק ואיך ניתן לו את כל התנאים הכי טוב שאנחנו יכולים?

לפני התשובה – דמיינו. דמיינו את המקום בו האוצר שלכם שהה במשך 9-10 החודשים האחרונים. מקום חמים ועוטף, חתושה תמידית של מגע ואפילו קצת לחץ, טמפרטורה קבועה, בתנועה במשך רוב היום, קולות מעניינים מהבטן ומהלב של אמא.
ואז הוא נולד. אורות בוהקים מסנוורים אותו, משכיבים אותו על הגב ומצפים ממנו להיות נעים, שקט ונוח לבריות. זה לא כ"כ מפתיע שהוא בוכה, גם אנחנו היינו בוכים (ובאמת בכינו 🙂 ).

שימו לב שהיצור הקטן הזה, לפחות עד גיל 3 חודשים לערך, הוא עדיין על תקן עובר. המוח שלו עוד לא בשל לחלוטין והוא מונע בעיקר על ידי הרפלקסים והצרכים הבסיסיים שלו. לכן, כל עניין ה"הוא יתרגל לידיים", "היא למדה שכשהיא בוכה אני באה אז היא מנהלת אותי" אינו רלוונטי. אין יצירת הרגלים רעים ואין מניפולציות. להיפך, ככל שתספקו להם בשלב הראשוני הזה את כל צרכם כך הם יגדלו להיות תינוקות בטוחים בעצמם, סקרנים, שנהנים לחקור ולבדוק את העולם. אם תחבקו אותם עכשיו זה לא אומר שהם ירצו שתחבקו אותם 24 שעות ביממה עד גיל 7 (לפחות)!
כן, אני מוכנה לחתום על זה. ואפילו לדבר עם החמות ולהסביר לה.

אז הנה, בצורה מסודרת, כל הדברים שהגוזל הקטן זקוק להם כדי להתחיל את חייו בצורה הנעימה והבטוחה ביותר.

  1. הבסיס
    אוויר ואוכל. פשוט לא?
    אם תצאו איתו החוצה לפחות פעם ביום או סתם תאווררו את הבית (נכון, חורף, זה לא כאילו אנחנו בפינלנד), תאכילו אותו כשהוא רעב – כבר מגיעה לכם מדליה על היותכם הורים מופלאים.
    עניין ה"להאכיל כשהוא רעב" הוא קצת טריקי, כי לא כל בכי אומר רעב. ולכן, נסו להסתכל על הגוזל וללמוד את הסימנים שלו לרעב, או נסו להרגיע כשהוא בוכה בצורות אחרות (שתיכף אפרט אותן) לפני ציצי או בקבוק. כך תוכלו למנוע כאבי בטן וגזים שלפעמים נובעים מעומס על מערכת העיכול בשל האכלה מרובה. הגוזל שלכם סובל מהתקפות של גזים מלוות בצרחות ועצבים רק בשעות הערב? סיכוי גבוה שהוא פשוט מקבל יותר מידי אוכל במהלך היום. תבדקו מתי אתם מאכילים, כמה ואיך.
  2. מגע
    אולי זה יישמע מוזר, אבל תינוקות זקוקים למגע בדיוק כמו שהם זקוקים לאוויר ואוכל. כשאנחנו נוגעים בהם, מופרשים בגופם (וגם בגופינו) הורמונים שאחראים לרגיעה, לחץ הדם יורד, השרירים מרפים והם הופכים נינוחים יותר. זה לא בגלל שהם "מתרגלים", זה בגלל שהם זקוקים לנו ולמגע איתנו כדי ללמוד על עצמם ועל גופם, לגדול וגם לנוח. עיסוי, ליטופים, טפיחות או סתם חיבוקים – כמה שיותר!!
    שימו לב שמגע עדין (ליטופים ודגדוגים) יסייע בהעברת מודעות לחלקי הגוף השונים והפעלת השרירים בעוד מגע עמוק (עיסויים וטפיחות) ישחרר את השרירים ואפילו יסייע בבניית עצם.
  3. הרגעה – בחזרה לרחם
    זוכרים כמה זמן הפיצקול בילה ברחם? וכמה זמן הוא בחוץ? הדיסוננס הזה יכול להוביל להרבה מתח, בהלה וסתם בכי. ולכן, תנאים שדומים למה שהיה ברחם יסייעו למעבר נעים יותר לעולם החיצוני, בניית בטחון, פחות בכי, שינה טובה יותר ועוד ועוד.
    התנאים הללו כוללים תנועה וקולות, רצוי כמה שיותר מונוטוני ומתמשך. תנועה – לטייל איתם על הידיים, לקפוץ על כדור, כסא נדנדה… וקול – קולות שלנו כמו שששששש ואההה אההה, רעשים לבנים כמו הבלנדר, שואב אבק וכו' (יש היום אפילו אפליקציה של רעש לבן לבחירתכם).
    בונוס: מנשא בד, כזה שיעטוף את התינוק מכל עבר ויצמיד אותו אליכם, יספק לו את כל התנאים לשחרור ורגיעה. עיטפו את התינוק וצאו לטייל. הוא יחווה מגע, תנועה, ישמע את פעימות הלב שלכם ולכם יהיו ידיים פנויות וקצת שפיות.
  4. שגרה
    כן, שגרה היא תמיד בסיס לשינויים ורצוי שתהיה גמישות בלו"ז.
    אבל כשמדובר על גוזל קטן שעוד מתרגל לשעות שינה, ליום ולילה, לכל מה שקורה בחוץ –התנהלות נכונה יכולה לעזור לכולם.
    הקפידו לחשוף אותו לאור יום ולדמדומים (למשל – לצאת לטיול בצהריים ולפנות ערב).
    להתנהל שונה ביום ובלילה – מבחינת עוצמת הקול, כמות התנועה והגירויים וכו'.
    מסר ברור "עכשיו לילה" שכולל מינימום גירויים, אורות מעומעמים, אפשר מוזיקה שקטה, טקס שינה (כן, כבר מגיל אפס) שכולל מה שאתם בוחרים – עיסוי, אמבטיה, שיר, חיבוקים ועוד ואז הרדמה יסייעו לכם המון בהמשך כשתרצו שהגוזל יירדם בעצמו או ישן היטב בלילה. חשוב לציין כי הציפיה שיירדמו בעצמם וישנו "לילה שלם" לא רלוונטית בגילאים הללו – רוב הפיצקולים זקוקים לתנועה, מגע או שניהם כדי להיכנס לשינה, ולילה שלם בגיל הזה הוא בערך 4-5 שעות.

זהו, קצר ופשוט! אז אל תשכחו ליהנות מכל רגע איתם, להסתכל עליהם ולהקשיב לעצמכם ולהם ולא לרעש הסביבתי ולעצות הסותרות שמגיעות מכל עבר.
ואם יש לכם שאלות נוספות – אני תמיד שמחה לעזור 🙂

דקלה שלום

יועצת התפתחותית, מנהלת חיוכים – בית חם לאמהות ותינוקות

054-5950373 | האתר שלנו   | פייסבוק

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ