fbpx

איך לחזק דימוי עצמי כבר מגיל לידה

דימוי עצמי מוגדר כדרך בה אנחנו תופסים את עצמנו. הדימוי משפיע על ההערכה העצמית, ההתנהגות והרגשות שלנו. ילד בעל דימוי עצמי גבוה, יצליח לבנות את הבטחון שלו בצורה  נכונה. הוא יידע איך להתמודד בצורה בריאה ונכונה יותר עם אתגרי החיים ויהיה בעל גישה חיובית וטובה לעצמו.

אין ספק שכולנו היינו שמחים לתת לילדים שלנו את מה שצריך כדי שהם יהיו מאושרים,
שמחים ובטוחים בעצמם. זה בהחלט אפשרי לתת להם היכולות האלה עוד מגיל לידה
באמצעות כלי תקשורת מיוחד.

במאמר הבא אסביר לך איך לעשות את זה, איך לחזק ולנטוע את הבטחון ואיך זה יכול להעצים
גם את ההורות שלך.

ההורמון שמשנה המון
חוקרת מוח מבר אילן בשם פרופ' רות פלדמן, פיתחה כלי שמודד את איכות האינטראקציה בין התינוק ובין מי שמטפל בו. היא ראתה שאם מי שמטפל בתינוק מזהה בפרק זמן קצר (לפני הבכי) את הצורך המדויק שלו, משתחרר הורמון מיוחד אצל גם התינוק וגם אצל הגורם המטפל.

להורמון הזה קוראים אוקסיטוצין, הוא נקרא גם בשם הורמון האהבה. זוכרת את התחושה הזו שהרגשת כשהיית מאוהבת? זו בדיוק אותה תחושה שמייצר האוקסיטוצין. דמייני שאת מרגישה ככה לתינוק שלך, כל היום כל הזמן – זו תחושת אושר אדירה!

פרופ' פלדמן רצתה לבדוק איך ההורמון הזה תורם לילד כשהוא גדל.

במחקר שהיא עשתה, היא ראתה שילדים בגילאי בית הספר, שחוו הרבה חוויות שמלוות בהורמון האוקסיטוצין כשהיו תינוקות, הם ילדים מלאי ביטחון עצמי, מאוד חיוביים, אמפתיים, מקובלים בחברה, יש להם הרבה מאוד חברים, והם ילדים שיודעים לבוא ולהגיד להורים שלהם או ליועצת או למנהלת שהמורה לא מתאימה להם והיא לא בסדר.

אלו ילדים שיכולים לבוא ולהגיד שיש להם קושי בלימודים והם צריכים לקבל עזרה. הם מרגישים לגיטימציה למה שהם מרגישים ברגע הזה.

אצל בני נוער עם חוויה דומה, היא מצאה שהם נוטים לפתח פחות נטייה להתמכרויות. כמבוגרים, הם מגדירים את עצמם אנשים מאושרים, כאלה שמגשימים את עצמם בעולם הזה.

מי אם לא כולנו היינו רוצים לראות את הילדים שלנו מאושרים. להרגיש שעשינו עבודה טובה בהורות שלנו.

כלי התקשורת שיעצים בכם ובתינוק את הבטחון
אחרי שתתחילו ליישם את הכלי הזה, אתם והתינוק תרגישו תחושות אוקסיטוצין גבוהות. ובודאות שגם אתם תרגישו תחושה אדירה של עוצמה, כי בזכות הכלי הזה, התינוק שלכם יגדל בתחושת בטחון, וזה מה שיאפשר לו להרגיש להיות אדם עם דימוי גבוה והערכה עצמית גבוהה.

לכלי הזה קוראים מעגל התקשורת והוא מורכב מכמה שלבים:
השלב הראשון – שלב האיתור
איך לזהות למעשה מה התינוק או הילד צריך . זה השלב בו נאתר את הסימנים של התינוק כדי לזהות את הצורך כשהוא מתחיל להיווצר ואת משך הזמן עד למימוש הצורך.
(עוד על זיהוי הסימנים של התינוק, אפשר לקרוא במאמר הזה)

השלב השני – מתן לגיטימציה
זה השלב בו אנו מדברים עם הילד או מתייחסים למה שהוא צריך. אנחנו נתקשר לילד את הצורך שזיהינו, באמצעות מילה, סימן וצליל. המטרה שלנו היא לחבר אותו למודעות הגופנית שלו, ושהוא יזהה בגוף שלו מתי הוא רעב ועייף בשלב המוקדם של הצורך ושהוא ידע לאותת לנו על זה.

שלב האיתור ושלב מתן הלגיטימציה הם השלבים הכי חשובים שבונים את הביטחון והקשר ויוצרים את התשתית להמשך החיים.

**בנקודה הזו חלק מההורים נבהלים, כי חלק מהם לא בטוחים שהם מצליחים לזהות את הסימנים הנכונים של הילד ואז הם חוששים לבלבל אותו ואולי לייצר לו תהליך למידה לא נכון. למשל אם הילד מרגיש רעב ואני אומרת לו לישון…

חשוב שתדעו שאם זה קורה, זה בסדר גמור, כיוון שהדבר הכי חשוב שהילד מקבל מאיתנו זה שהוא מרגיש שמישהו מתייחס אליו כנוכח, כקיים, כשווה, כאהוב גם אם אנחנו טועים, הכי חשוב שהוא יקבל מאיתנו את היחס.

השלב השלישי והרביעי מיקום ותנוחה
שני השלבים האלה קשורים למתן מענה לצרכים השונים של התינוק בכל מקום או תנוחה שאנחנו
נבחר לשים אותו.

למשל, כשאנחנו נותנים מענה לצורך של השינה, אנחנו לא חייבים להשכיב אותו דווקא במיטה אלא, במקום שונה וזה נועד כדי שהוא יהיה קשוב לצורך הפנימי שלו בשינה ולא מתוך פרשנות שרק אם הוא יראה מיטה הוא יקשר שהוא צריך ללכת לישון.

השלב החמישי
קשור לסימן של הפעולה וסימן לסיום הפעולה. אנחנו סוגרים את מעגל התקשורת עם התינוק באמצעות תגובה עניינית ושלווה בצירוף סימן, "זהו פיפי", "סיימת לאכול" (להראות סימנים).

התגובה שלנו עוזרת בסגירה הכללית, בפיתוח המודעות של הילד לגוף שלו, בפיתוח המעגליות של התחושה
הייתי רעב – התחלתי לאכול – הרעב עבר – עכשיו אני שבע.

יש פה התחלה, אמצע וסוף וזה יוצר לתינוק הרגשה של העצמה ותודעה גופנית ברמה מאוד גבוהה.

אחרי שסגרנו את המעגל, אנחנו נחזיר את התינוק בחזרה לפעילות בה הוא היה קודם. החזרה לפעילות מאפשרת שמירה על רצף בחיים של התינוק, כדי שהוא לא ירגיש שהוא "מפספס" משהו ואז יחווה חרדה או קושי. גם ילדים ואפילו אנחנו המבוגרים אוהבים הרגשה שיש רצף מסוים ובטחון בתהליך מסוים שאנחנו עושים.

מה אם התחלנו לענות על צורך מסוים של התינוק ואז תוך כדי אנחנו רואים שעולה צורך אחר?
אם התחלנו לענות לצורך של רעב ואז במהלך האוכל עברנו לצורך אחר (למשל פיפי), זה אומר שבעצם פתחנו מעגל בתוך מעגל. במקרה כזה אנחנו נסגור כל אחד מהם בצורה עניינית.

למשל, נגיד "אתה עדיין עייף אבל אתה רוצה לאכול קודם, אז בוא נאכל ואז נחזור לישון". ובהמשך נגיד "זהו, סיימת לאכול, עכשיו הולכים לישון ששש".

אז מה היה לנו כאן?
מעגל תקשורת הוא כלי מצוין לדעת שיכול לעזור לנו לשפר את התקשורת עם התינוק שלנו. בזכות הכלי  הזה, אתם תצליחו לתקשר איתו בצורה טובה יותר וככה תתנו לו להרגיש בטוח בעצמו והוא יגדל להיות מבוגר אמפתי וסובלני.

חוץ ממעגל התקשורת, יש עוד סל שלם של כלי תקשורת שאנחנו מלמדים את הסטודנטיות שלנו בקורס מנחות הורים

בזכות הידע והכלים הפרקטיים שהן מקבלות כאן, הן יודעות איך לגשת למשפחה ולהעביר אותם תהליך תקשורת משמעותי שישפר להם את החיים.

קיימות הרבה משפחות לילדים שמתמודדות עם בעיות תקשורת שהתוצאה שלהם היא קושי שינה, בגמילה ועוד…

אני מזמינה אותך להצטרף אלינו למשפחת סמולטוק, לקבל את הכלים ולשנות
לעצמך את המציאות. ואם תחליטי שאת רוצה להתמקצע בתחום, את יכולה לעשות
מזה מקצוע רווחי לכל דבר לחצי כאן לקרוא איך עושים את זה

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ