fbpx

כיצד מטפלים בחרדת אסלה?

חיתולס-לוגו---סלוגן מוגדל חתוךחרדת אסלה, למעשה , אין לה טיפול חד משמעי כי היא עשויה להיגרם משילוב של מספר גורמים. בשביל לטפל בחרדת אסלה, יש צורך לאבחן את תהליך הגמילה מחיתולים שהילד עבר ואת ההתנהלות של בני הבית בתהליך ולהתאים את השלבים בהתאם לאבחון. אולם, ישנם מספר דברים שתוכלו לעשות בשביל למנוע חרדת אסלה עוד בתחילת התהליך כפי שמוסבר בגמילה מחיתולים – שלב ראשון. הייתי רוצה לחדד מעט את השלב ולדבר ספיציפית על חרדות אסלה. ברב המקרים כשמדברים על חרדת אסלה, מדברים על חרדת קקי, חרדת פיפי היא נדירה יותר, אך יכולה להתרחש גם כן. במאמר זה אתן לכם מספר קווים מנחים במניעתה של חרדת אסלה.
"אז ככה:
הילל המתוק היה עם טיטולים מלידה ועד גיל 3. ניסינו כמה פעמים לעשות תהליך של גמילה אך ללא הצלחה. אחרי יום הולדתו ה-3 בפרואר השנה החלטנו שזהו-זה הגיע הזמן. ניסינו, שכנענו, הושבנו כל חצי שעה, שיבחנו, כעסנו, הדבקנו מדבקות וקנינו הפתעות… לשווא. היללוש פיספס וסירב לשתף פעולה. חיפשתי פתרון וכתבתי שאלה בקבוצת ״מאמאזון״, שם המליצו לי אמהות רבות על יועצת גמילה בשם לריסה גינת. החלטתי לנסות ונפגשתי עם לריסה. אחרי כמה שעות של שיחה פתוחה ונעימה יצאתי עם תכנית עבודה והמון חששות. היינו צריכים לשנות את דפוס החשיבה, ההתנהגות והגישה ב180 מעלות. ההתחלה לא היתה פשוטה אבל אחרי כשבועיים הילל התחיל לבקש פיפי ולעשות בסיר! בלי פספוסים! אתגר הקקי עדיין היה לפנינו אך לריסה המשיכה לעודד אותנו ולהדריך בדרכה השקטה והבטוחה כל כך. הפלא ופלא!!! הילל נגמל! תוך מספר חודשים מילד שתלוי לגמרי בטיטול הוא הפך לילד עצמאי ובעל ביטחון עצמי בתחום זה. אם אני ״חוטאת״ ומציעה לו לעשות קקי בטיטול (לפני השינה כי בלילה הוא עדיין עם טיטול) הילל עונה לי: ״לא אמא! קקי עושים רק בסיר״. אני כל כך גאה בו ומודה ללריסה שעזרה לנו להאמין ביכולות הטבעיות של הילל! אנחנו מודים לה מקרב לב ומעריכים את הדרך בה היא עובדת! תודה רבה לריסה יקרה!!!!" משפחת פלאייר
כיצד ניתן למנוע חרדת אסלה:
  1. חשיבות התגובה. נסו לשים את עצמכם במקומו של ילדכם. עד כה, את כל צרכיו הוא עשה בחיתול, בין אם מדובר בפיפי או בקקי, הכל היה בתוך מעין מעטפת לבנה (סופגת היטב!) ו- נסתרת מעיניו. הוא לא הכיר את הצרכים שלו ולא יצא לו לפגוש בהם. בשביל להתקדם בתהליך הגמילה מחיתולים, יש צורך למעשה להפגיש אותו עם צרכיו. חשובה מאוד תגובתכם בסיטואציה מסוג זה. הישארו נינוחים כמה שניתן והגיבו באופן עינייני: "מתוקי עשית פיפי/ קקי, בפעם הבאה נעשה בסיר או בשירותים". חשוב לא להיבהל, לא להילחץ ולשדר תחושת בטחון מלאה בילד בתהליך. אם קלטתם את הילד בזמן עשיית צרכיו (פיפי וגם קקי), אין להפסיקו באמצע באופן בהול אלא רק לציין זאת בפניו בצורה הכי נינוחה שרק ניתן.
  2. דוגמא אישית. איך ילדים לומדים את העולם שאליו הם הגיעו? ע"י דוגמא אישית! ע"י התבוננות בנו ההורים, ע"י התבוננות באנשי החינוך שמלווים אותם, בחברים שלהם (ילדים בגן), באחים שלהם או אולי בדמויות שהם מתחברים אליהם. מכאן שמאוד חשוב להנגיש את נושא הצרכים בכל הזדמנות אפשרית.  כלומר, עוד במהלך שלב ההכנה לתהליך הגמילה מחיתולים ללמד אותו את עשיית הצרכים ע"י דוגמאות אישיות. "לאמא יש פיפי, אמא הולכת לעשות פיפי בשירותים". כנ"ל גם לגבי מספר 2 שלכם. זיכרו שהילד ילמד מה עושים עם הצרכים שלו וילמד להתחבב עם האסלה ע"י התבוננות בכם.
  3. גובה העיניים. הסבירו לילד מה הם הצרכים שלו. מומלץ להסביר את הקשר לאוכל ואולי אפילו לספר מעט על מערכת העיכול ותפקידה. כמובן שזה עשוי להתאים לילדים מעט גדולים יותר, בני שנתיים וחצי ומעלה אבל גם לילדים קטנים יותר, חשוב לדבר אל ההיגיון שלהם. ע"י הבנה שפיפי וקקי זה בסה"כ מה שהגוף לא צריך, הילד לא יפחד שהקקי זה חלק מגופו או מאיבריו.
  4. הקצב של הילד. חשוב לא להכריח ילד לשבת בסיר או באסלה. אם הוא לא רוצה לשבת, לתת לו. ייקח לו אולי עוד קצת זמן להכיר את גופו ולקשר את הסיטואציה לסיר או לשירותים, אבל זה יקרה באופן נעים ונינוח. כאשר "כופים" משהו על הילד, הדבר עשוי להוביל להתנגדויות ולרתיעה.
  5. לשחרר. מערכת השליטה על הסוגרים נשלטת ע"י מספר רב של הורמונים. המערך ההורמונלי שלנו בגוף מווסת ע"י מצב לחץ או רוגע. כשאר אתם לחוצים, מחפשים כל הזמן את הילד, שואלים אתו כל כמה דקות, מנסים להושיב אותו או יוצרים ציפייה לתהליך- אתם יוצרים סוג של לחץ. הילד שלכם מרגיש את זה ובמצב של לחץ לא ניתן להתרוקן ושלא לדבר על לימוד והכרה שלו עם הגוף שלו, שזה בסופו של דבר מה שהיינו רוצים שיקרה. לכן, הורדת הציפייה, השחרור שלנו כהורים בתהליך הוא מאוד חשוב. חשוב להנעים את הזמן במשחק משותף ובפעילות איכותית. תהליך הדרגתי של הורדת החיתול עובד על פונקציית האיפוק והן על פונקציית השחרור בתהליך השליטה על הסוגרים.
  6. מעבר לסיר. מי מאיתנו לא חשש פעם מהאסלה? הרי היא "מכשיר" גדול, סוג של בור עם מים. אם ננסה "להיכנס לנעליו" של הילד בסיטואציה הזו, נבין כי חששותיו עשויות להיות מוצדקות. ניתן לדלג על פני מסוכה זו ע"י מעבר לסיר לתקופה מסויימת. סיר במידת מה עשוי להיות נגיש הרבה יותר בתחילת התהליך. ניתן יהיה לעבור לאסלה אחרי שהתהליך יתבסס מעט. אם הבחנתם כי הילד חושש גם מהסיר, ראו סעיף זה כלא רלוונטי.

אם התחלתם בתהליך הגמילה מחיתולים וניסיתם את דרכי המניעה הנ"ל וילדכם נראה כנרתע מהאסלה, בוכה לפני עשיית הצרכים, בורח מכם או חרד ממחשבת העשייה. ייתכן כי ילדכם מפתח חרדת אסלה או שהוא כבר חווה סוג מסויים של חרדת קקי או חרדת פיפי. זיכרו כי לחרדת אסלה יש פתרון והוא ניתן למציאה באמצעות אבחון נכון של התהליך אותו עבר ילדכם.

בהצלחה לכולם בתהליך הגמילה,
לריסה
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ